|
h4uh.com
>
חתונה
> מאמרים
חתונה,
נישואים,
הלכות ואטרקציות
ראה גם:
חתונה,
מתחתנים,
חתן, כלה
חתונה
-
טכס נישואים
("נישואין")
הם מיסוד קשר בין בני זוג. לעתים
קרובות, נישואים הם צעד ראשון בכינון
משפחה.
ההגדרה המדויקת של נישואים
השתנתה לאורך ההיסטוריה
ובתרבויות
שונות, אך אפשר להגדיר כמה מאפיינים
עיקריים: נישואים יוצרים קשר פומבי
ומחייב בין בני הזוג, אנשים שאינם קרובי משפחה
מדרגה ראשונה; לקשר הנישואים יש
השלכות
חברתיות,
משפטיות
ודתיות.
חתונה
היא הצהרת קשר נישואים.
חתונה
-
נישואים
חתונה
-
נישואים
קיימים כמעט בכל תרבות
וחברה בצורה אחת או אחרת. ישנן מספר
צורות של
חתונה
-
נישואים:
נישואים
מונוגמיים
כוללים שני בני
זוג. זוהי צורת הנישואים המותרת
היחידה במרבית מדינות
העולם המערבי,
כאשר נישואים
ליותר מבן זוג אחד נקראים
ביגמיה
ואסורים על פי החוק.
ביהדות
מעיקר הדין גבר אינו מחויב לאשה
אחת ויכול לשאת מספר נשים, אך
לפני כאלף שנים תוקן
חרם דרבנו גרשום
האוסר על גבר
לשאת אשה נוספת. חרם זה התקבל על
ידי קהילות אשכנז, אולם בקהילות
רבות אחרות, כגון הקהילות
היהודיות בתימן
ובמרוקו,
לא התקבל החרם.
מבחינה
סוציולוגית
ניתן לסווג את סוגי
הנישואים:
אנדוגמיה
נישואים בין בני זוג מאותה
קבוצה חברתית (דת, גזע, מעמד, שבט,
אידאולוגיה).
אקסוגמיה
נישואים בין בני זוג, אשר
אינם מאותה מסגרת חברתית.
לעתים ישנו שילוב בין אנדוגמיה
ואקסוגמיה, לדוגמה, נישואים בין
משפחות מלוכה ממדינות שונות (על מנת
ליצור קשרים כלכליים) הם מקבוצה שונה
מבחינת הלאום, ולעתים מבחינת הדת, אך
הם נמצאים באותה הקבוצה מבחינת המעמד
החברתי והכלכלי.
חתונה -
נישואים
הם בין
גבר
לאישה.
בני אדם נשואים מנהלים יחידה
כלכלית אחת ונושאים באחריות כלכלית זה
כלפי זה. עם זאת, כיום ישנם העורכים
הסכם ממון
בטרום הנישואים למקרה
של
גירושים,
אז אחד מבני הזוג לא
יהיה זכאי לקבל רכוש שנצבר בתקופה
שלפני הנישואים.
חתונה
-
נישואים
ביהדות
ביהדות
המקור לנישואים של בני נח, כלומר
גויים, הוא בפסוקים הראשונים של
המקרא:
"עַל
כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת
אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק
בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר
אֶחָד."
(בראשית, ב' כ"ד).
המקור
לנישואים בין יהודים הוא בספר דברים
"כי יקח איש אשה"
(דברים,
כ"ד,
א').
חתונה
>>
חופה וקידושין
על פי הדת היהודית,
על בני הזוג המתכוונים להנשא לעבור
שני שלבים נפרדים: הקידושין
(בלשון
התורה
"אירוסין")
והנישואין. בשלב
הקידושין מקדש הגבר את האשה באמצעות
כסף, שְווה כסף, שטר או
ביאה
תוך אמירת
"הרי את מקודשת לי
בביאה/שטר/כסף/חפץ זה כדת משה וישראל".
לאחר הקידושין נחשבת האישה
"אשת-איש"
ואסורה להינשא לאחר.
הנישואין הם ההתייחדות
של שני בני
הזוג בביתם שלהם. כיום נהוג לשלב מספר
שיטות להשגת מטרה זו בתהליך החופה:
הכניסה תחת לחופה וכניסה ל"חדר
ייחוד".
חתונה
>>
התקשרות בנישואין
|
ביהדות יש מגבלות אחדות על התקשרות
בנישואין, כך שאנשים מסוימים אינם
רשאים להינשא זה לזה.
ממזר
אינו רשאי להתחתן עם מי
שאינו ממזר למעט עם גרים. זו מגבלה
קשה מאוד, שחלה על אוכלוסייה קטנה של
אנשים שנקבעו כממזרים. צאצאיו של
הממזר או הממזרת הם ממזרים עד סוף כל
הדורות.
מגבלות אחרות:
כהן
אינו רשאי לשאת סוגים אחדים
של נשים (ראו
איסורי נישואים לכהן);
קרובי
משפחה דוגמת אח ואחות, אב ובתו, סבתא
ונכד, אחיין ודודתו אינם רשאים להתחתן
זה עם זו; אדם שמערכת הרבייה החיצונית
שלו (אבר המין או האשכים) נפגעו בצורה
הגורמת לו עקרות, אינו רשאי לשאת אשה
יהודיה. על פי היהדות שני בני זוג
מאותו המין אינם רשאים להינשא לאחר.
|

חתונה
יהודית, ציור
מאת
יוסף
ישראלס,
משנת
1903 |
חתונה
>>
זכויות וחובות
במקרא מוגדרות שלוש חובות בסיסיות של
הגבר כלפי האשה:
שאר כסות ועונה,
כלומר
מזונות,
ביגוד
ויחסי
מין.
"אִם
אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ
וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע:"
(שמות,
כ"א
י'). חז"ל
הוסיפו עוד
שבעה ובהם רפואתה, פדיונה וקבורתה וקבעו ארבע
מחויבויות של
האישה כלפי הבעל והם מעשי ידיה, מציאתה, פירות
מנכסיה,
וירושתה[1].
חובתה של האישה היא סיפוקו המיני של הבעל, בדומה למחויבותו
כלפיה. אך בשונה ממנו שיש לו
מצוות עונה,
היא מחויבת כלפיו בכל זמן שירצה.
|
החובות והזכויות של בני הזוג
נידונים במשפט
העברי
בעיקר במסכת
כתובות
במשנה
ובתלמוד,
ובחלק
אבן
העזר
של השולחן
ערוך.
נהוג שבני הזוג מחלקים
ביניהם את מטלות משק הבית והכלכלה
באופן כזה או אחר ומשתתפים ביחד
בגידול הילדים.
על פי החוק העברי לאישה אין זכויות
על רכוש בעלה, והיא אינה יורשת את
בעלה, אלא רק בניה[3].
על פי החוק הישראלי, לבני זוג נשואים
יש זכויות זה על רכושו של זה, כך שאם
אחד מבני הזוג נפטר, בן הזוג וילדיהם
המשותפים יורשים את רכושו.
בשנה הראשונה לאחר הנישואין מצווה
הבעל לשמח את אשתו. בשנה זו נוהגים
שהבעל לא יתרחק מהבית למשך יותר מיממה.
בספר
דברים
מופיעה התייחסות מפורשת לכך:
"כִּי-יִקַּח
אִישׁ, אִשָּׁה
חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא,
וְלֹא-יַעֲבֹר עָלָיו
לְכָל-דָּבָר: נָקִי יִהְיֶה
לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת,
וְשִׂמַּח אֶת-אִשְׁתּוֹ
אֲשֶׁר-לָקָח" (ספר
דברים
כ"ד)
כלל זה חל בזמן מלחמת רשות, אך למלחמת
מצווה
"הכל
יוצאין אפילו חתן
מחדרו וכלה מחופתה"
(סוטה
פ"ח
מ"ז).
|

כתובה
מהמאה ה-18
|
חתונה
>>
הפקעת הנישואין
לפי ההלכה, אין אפשרות להפקיע
נישואים אלא באמצעות
גט
או פטירת בן / בת הזוג. עם
זאת, במקרים קיצוניים מסוימים, שבהם
התברר שהבעל הסתיר מידע קריטי מאשתו,
ניתן כוח בידי
בתי הדין
לקבוע כי הקידושין היו
קידושי טעות
מעיקרם, ולהכריז
כי הם בטלים. כמו כן ישנם מקרים
ספורים בהם נעשה שימוש בכלל
|